אזרחות פולנית ודרכון אירופאי
פולין
רפובליקת פולין–פולין–Rzeczpospolita Polskaהיא מדינה הממוקמת במרכז יבשת אירופה וחולקת גבול עם מדינות רבות: אוקראינה, בלארוס, צ׳כיה, סלובקיה, גרמניה, רוסיה וליטא. בצפון המדינה אף חופו של הים הבלטי.
פולין מונה מעל ל- 38 מיליון תושבים ונמצאת במקום ה- 7 באירופה בגודל אוכלוסייתה. כ- 93% מהאוכלוסייה מוגדרת כ- ״פולנית״, כאשר יתר האוכלוסייה מורכבת מגרמנים, רוסים, שלזים, ארמנים ליטאים ועוד. התושבים מתגוררים ב- 16 הפרובינציות ובתוכן כ- 380 מחוזות. כ- 97% מהאוכלוסייה דוברת פולנית והשאר מדברים אנגלית, רוסית וגרמנית. הדת השלטת בפולין היא הנצרות ופולין מהווה את המדינה הקתולית ביותר באירופה.
העיר הגדולה ביותר ועיר הבירה של פולין- ורשה – מאכלסת כ- 1,800,000 תושבים ואחריה קרקוב עם כ- 800,000 תושבים.
כלכלת פולין הינה ה- 6 בגודלה באיחוד האירופי וה- 25 בגודלה בעולם. לפי מדד הפיתוח האנושי, איכות החיים בפולין הוגדרה כ ״טובה מאוד״ ופולין ממוקמת בעניין זה במקום 35 בעולם.
פולין הצטרפה בשנת 1999 לברית נאט״ו וב- 2004 צורפה לאיחוד האירופי. המטבע הפולני הוא ה ״זלוטי הפולני״(zloty) ולא האירו, וזאת לאחר שפולין, בין היתר לאור סקרי דעת-קהל ועמדות התושבים- החליטה שלא לאמץ את המטבע האירופי.
יהדות פולין
עד למלחמת העולם השנייה ולשואת היהודים באירופה, יהדות פולין היתה הקהילה הגדולה ביותר ובעלת היסטוריה של למעלה מ- 1000 שנה. היסטוריה שידעה ברובה פריחה דתית, חברתית ותרבותית, סובלנות והשכלה. מתחילת המאה ה- 20 החלו היהודים באירופה ובעיקר יהודי פולין לחוות הסלמה של ממש ביחס כלפיהם לנוכח דתם, הסלמה שכללה רדיפות, פרעות, גירושים, צווים מגבילים ואנטישמיות קשה שהתגברה בין שתי מלחמות העולם והגיעה לשיאה במלחמת העולם השנייה, כאשר כמעט כל יהודי פולין הושמדו. בטרם המלחמה, הקהילה היהודית בפולין מנתה כ- 3.5 מיליון איש ולאחריה, פחות מ 100,000 איש.
נכון להיום, הקהילה היהודית בפולין הינה קטנה באופן יחסי ומונה, באופן לא רשמי ועל-פי ההערכות כ- 100,000 יהודים, כאשר רובם אינם מגדירים עצמם כיהודים.
הזכות לקבלת האזרחות הפולנית והדרכון הפולני
באופן כללי, לפי חוקי האזרחות הפולניים (וחקיקה ספציפית נוספת), הקריטריונים לזכאות של אדם לקבל אזרחות פולנית ו/או לאשרר אזרחות קיימת מתבססים על תאריך העזיבה של ילידי פולין את המדינה, האם ילידי פולין שירתו בצבא זר (לרבות צה״ל) בשנים מסוימות והאם ילידי פולין ויתרו על אזרחותם מרצונם.
כפי שצוין, מדובר במספר חוקים ובמורכבות משפטית הדורשת בחינה מדוקדקת של הנתונים והנסיבות וכל מקרה נבדק ונבחן לגופו ועל-כן, לא ניתן לתת רשימה ברורה וסגורה של מקרים, יחד עם זאת, איתרנו עבורכם את עיקרי החוק והנקודות החשובות בנוגע לזכאים, לתנאי הזכאות ולדרישות נוספות (לא מדובר ברשימה ממצה או מחייבת) ועל כן רק לאחר קבלת מלוא הנתונים, בין היתר באמצעות מילוי שאלון ותשאול נקודתי, ניתן לקבל תשובה באשר לזכאות ולאופי ניהול ההליך במקרה הספציפי שלכם.
אלו הזכאים:
- ילידי פולין שעזבו את גבולות המדינה בהיותם בני 18 ומעלה, בין התאריכים 31.1.1920 ל- 18.1.1951 (לרבות שטחי המדינות הגובלות בפולין, אשר היו בשליטת פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם) זכאים לאשרור (אישור מחדש) של אזרחותם, שכן היא לא נשללה מעולם, אלא אם ביקשו באופן אקטיבי ופעיל לוותר עליה ובתנאי שלא שירתו בצבא כלשהו (כולל צה״ל) בין התאריכים הללו. לאחר קבלת האישור קיימת כמובן הזכאות לקבלת הדרכון הפולני.
- ילידות פולין, נשואות, שעזבו את גבולות המדינה בהיותן בנות 18 ומעלה, בין התאריכים 31.1.1920 ל- 18.1.1951 (לרבות שטחי המדינות הגובלות בפולין, אשר היו בשליטת פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם) זכאיות לאשרור (אישור מחדש) של אזרחותן, שכן היא לא נשללה מעולם, אלא אם הן ביקשו באופן אקטיבי ופעיל לוותר עליה ובתנאי שבעליהן לא שירתו בצבא כלשהו (כולל צה״ל) בין התאריכים הללו.
- ילידי פולין, שעזבו את גבולות המדינה בהיותם קטינים (מתחת לגיל 18) בין התאריכים 31.1.1920 ל- 18.1.1951 (לרבות שטחי המדינות הגובלות בפולין, אשר היו בשליטת פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם) זכאים לאשרור (אישור מחדש) של אזרחותם, שכן היא לא נשללה מעולם ובתנאי שאביהם לא שירת בצבא כלשהו (כולל צה״ל) בין התאריכים הללו.
- ילידי פולין, שלא ביקשו לוותר על אזרחותם ושעזבו את פולין בין התאריכים 19.1.1951 ל- 21.8.1962 ושלא מחזיקים באזרחות נוספת של אחת מהמדינות הללו: רוסיה, גרמניה, לטביה, ליטא, בלרוסיה, אוקראינה, אסטוניה.
- ילידי פולין שעזבו את פולין בכל מועד לאחר ה- 22.8.1962.
- ילידי טריטוריות שבעבר היו חלק משטחה של פולין וכיום הטריטוריות הינן בשטחי המדינות השכנות (אוקראינה, בלרוסיה, לטביה, ליטא וכו׳), בתנאי שישנה תעודת לידה מקורית.
- צאצאיהם וילדי צאצאיהם (ילדים, נכדים, נינים) של ילידי פולין הזכאים לפי סעיפים 1-6 לעיל.
נקודות חשובות:
- שלב קבלת אישור על האזרחות הפולנית/ אשרור האזרחות הפולנית הינו שלב נפרד משלב הגשת הבקשה להנפקת דרכון כשבין השלבים יש שלב ביניים בו מונפקים מסמכי המקור הפולניים (תעודת לידה, שינוי שם, נישואין וכו׳.).
- חלה חובת אזרוח של דורות קודמים במידה ויליד פולין נפטר. כלומר, אם אני, יליד ישראל וסבי (שנפטר) יליד פולין- חלה חובה על אבי (גם אם אינו בין החיים) להיות אזרח פולני כתנאי שאני אקבל אזרחות פולנית ובמקרה כזה, הדרישה היא לקבלת אזרחות פולנית בלבד לדורות הקודמים ואין הכרח גם להנפיק דרכון. במידה ויליד פולין בחיים, אין צורך בהליך אזרוח מלא של הדורות קודמים וניתן ״לקפוץ דור״.
- אין צורך בידיעת השפה הפולנית או בהגעה לפולין כחלק מהליך האזרחות וקבלת הדרכון לפני ו/או לאחר קבלת האזרחות הפולנית.
דרכון פולני = דרכון אירופי
28 מדינות באירופה (נכון להיום) מהוות את ״האיחוד האירופי״- מעין ״מדינת-על״ בעלת מוסדות מוסכמים, חוקים, ארגונים ומדיניות הגנה משותפת לרווחת האזרחים והתושבים, תוך שמירה על ריבונותן של כל אחת המדינות בהתאם למאפייניה.
כל אזרח מכל אחת ממדינות האיחוד האירופי, ופולין ביניהן, זכאי לעבור באופן חופשי בין כל מדינות האיחוד, להגר, לגור ולשהות בכל אחת מהמדינות ללא הגבלה וללא תנאים, מורשה לעסוק במסחר ו/או לעבוד בשוק העבודה ללא אישורים מיוחדים וזכאי לעשות שימוש בשירותי הבריאות, הרווחה והחינוך שבמדינתו ו/או בכל אחת מהמדינות האחרות שבאיחוד האירופי.
במהלך השנים ולבטח מאז צורפה פולין לאיחוד האירופי ביקשנו לשאול את הפונים אלינו ואת הלקוחות שלנו, מה הסיבה בגינה הם מבקשים לקבל אזרחות פולנית ולהחזיק בדרכון פולני. בטרם פולין צורפה לאיחוד האירופי הסיבה העיקרית היתה רצון לשייכות, שורשים, היסטוריה ועיסוק במסחר ונדל״ן. לאחר צירופה של פולין לאיחוד האירופי, נוספו סיבות והן השקעה בנדל״ן ברחבי אירופה, מסחר, הגירה ובעיקר לימודים עבור הילדים ועבור הנכדים, בחינם או בסבסוד משמעותי במוסדות היוקרתיים הרבים להשכלה גבוהה באירופה. בשנתיים-שלוש האחרונות, מעבר לסיבות ולהטבות האחרות, נוספה סיבה נוספת והיא ״שתהיה אופציה אחרת, בטח בעולם המשוגע שאנחנו חיים בו- תמיד טוב שיש אפשרות בחירה, זה נותן שקט נפשי, גם אם לא נעשה בזה שימוש״.